top of page
יום 59, ה1 ביולי - לה פוינט דו רה
האלמוני (או: כשהיקום בוחר עבורי).
שני דברים ידעתי כבר מתחילת המסע: שאגיע לפוינט דו רה ושתמונה ממתינה לי שם, לצלמה.
כשהגעתי, לקראת ערב, בתי הקפה במתחם התיירותי עמדו לסגור.
אילתרתי לעצמי ארוחת ערב והלכתי לצידו השני של הבסיס, אחרי האנדרטה, מעט שמאלה (דרומה) מהסלעים הגולשים מערבה לאוקיינוס. עוד שעה תשקע השמש.
התיישבתי עם המצלמה וחיכיתי. תחילה הגיעו העננים והתמקמו נמוך ואז, כשהשמש התקרבה לקו האופק וצבעה הכל באדום צהוב, הופיעה חבורת אנשים קטנה ונעמדה על הסלעים.
ואז, בתזמון מושלם, יצא ממנה האלמוני וירד מעט לסלע המתאים, והביט בזווית המתאימה לעבר השקיעה.
קליק.
bottom of page